סרטן השד הינו סוג הממאירות השכיח ביותר בנשים, כאשר אחת מתוך כל 8 נשים צפויה לחלות בה, ובמילים אחרות הסיכון לאשה לחלות בממאירות שד בימי חייה הוא 13%. לציין שגם גברים עלולים לחלות בממאירות וסדר הגודל הוא 1 ל-100 נשים. על פי נתוני הרישום הלאומי לסרטן בישראל מדי שנה המחלה מאובחנת אצל כ-5000 נשים וגברים כאשר הסיכון לחלות בסרטן השד עולה עם הגיל.
הסיכון עולה משמעותית בקרב נשים בנות 50 ומעלה. על מנת להקטין את הסיכון וכדי להגביר את סיכויי ההחלמה חשוב לבצע בדיקות סקר אחת לתקופה המדינה ממליצה לבצעם מגיל 50 ומעלה. בסופו כל אישה והסיכון האישי שלה ולכן ישנם נשים אצלם נבצע בדיקות סקר לגילוי מוקדם מגיל 40 ואף קודם לגיל זה במידה ויש ממצאים של נשאות גנטית או ספור משפחתי כבד.
לאור זאת כל אישה תקבע את מודל המעקב שלה בהתאם להמלצות הרופא המבוססת על ההיסטוריה הרפואית, הסיפור המשפחתי של המטופלת ומצבה הרפואי. במידה ואובחן סרטן השד חשוב לפנות לרופא מומחה לסרטן השד, על מנת שיספק מענה רפואי מהיר וכמה שיותר מקצועי.
כירורגיה אונקולוגית לטיפול בסרטן השד
חשוב לבצע את בדיקות הסקר וכן בדיקות במידה ויש ממצאים אצל כירורג המתמחה בכירורגיה אונקולוגית בתחום מחלות וסרטן השד. פרופסור פפא הינו מומחה לסרטן השד בעל ניסיון רב בתחום, המתמחה בטיפולים כירורגיים במחלות ובסרטן השד. בנוסף הוא כירורג שד כבר יותר מ-30 שנה, במהלכן עוקב, מטפל ומלווה נשים בסיכון גבוה לסרטן שד בשל סיפור משפחתי או נטייה תורשתית.
מבצע בדיקות סקר תקופתיות בנשים המעוניינות ובנוסף מלווה ומטפל בנשים שחלו בסרטן שד משלב האבחון הטיפול והמעקב שלאחר הטיפול. על מנת לתת את הטיפול הטוב ביותר פרופ' פפא משלב גישה טיפולית רב מערכתית (בשילוב מומחים נוספים בתחום) ומלווה את הנשים לכל אורך ההליך הטיפולי כבר משלב הגילוי המוקדם והמעקב הרפואי, דרך הניתוח והאשפוז ועד ההחלמה והטיפול האונקולוגי.
מעקב לגילוי מוקדם ע"י מומחה לסרטן השד:
המעקב לגילוי מוקדם משלב בידיות תקופתיות המורכבות מ:
- יעוץ ובדיקה ידנית.
- בדיקת ממוגרפיה.
- בדיקת סונוגרם (אולטרהסאונד).
- בדיקת הדמיה מגנטית.
- בדיקות אחרות לפי הצורך והתאמה אישית.
טיפולים כירורגיים לסרטן השד
לפני כל ניתוח מבוצעת הערכה הכוללת את הגידול מקומו, גודלו מאפייניו וכן הערכת ההדמיה הטרום ניתוחית. בהתאם לכך יוצע למטופלת ויערך דיון עמה על הטיפול הכירורגי המתאים לה אישית.
פרופסור משה פפא מומחה לסרטן השד מבצע את מכלול הגישות והטיפולים הכירורגיים בתחום כירורגית שד, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות וחדישות בתחום. בין הטיפולים הכירורגיים שמתמחה בהם:
ניתוחי שד להוצאת גושים וגידולים (למפקטומיה)
ניתוחי שד להוצאת גושים וגידולים כוללים כריתה חלקית של רקמת השד. ניתוחים אלו מתבצעים כאשר מתגלה ממצא הדורש בירור. רוב הניתוחים נעשים תחת הרדמה כללית ובמהלכם מושם דגש רב על שימור צורת השד. בתום הניתוח החתך נסגר בתרים נספגים ונחבש.
ניתוח לבדיקת בלוטת הזקיף
בלוטת הזקיף היא הבלוטה הראשונה אליה מתנקז הגידול, זיהויה מתאפשר על ידי הזרקת חומר ררדיואקטיבי סביב העטרה או חומר צבע כלול או שילוב של שניהם. בדיקת הבלוטה על מנת לגלות באם היא מעורבת חוסכת את הניתוח של הוצאת בלוטות רבות מבית השחי אשר אחד מסיבוכיו היה כאב ומגבלה בפעילות בית השחי ובצקת לימפתית.
ניתוח כריתת בלוטת לימפה מבית השחי מתנהל תחת הרדמה כללית ובמהלכו הבלוטה מועברת לפתולוגיה לבדיקה מהירה. בהתאם לתוצאות הבדיקה יוחלט על המשך מהלך הניתוח, כאשר במקרים מסוימים כאשר נמצאת מעורות בגידול של הבלוטה יוחלט על המשך ניתוח ועל כריתת בלוטות נימפה נוספות בבית השחי. בתום הניתוח החתך נסגר והאזור נחבש.
קרינה תוך ניתוחית: כריתה חלקית עם בלוטת זקיף המשולבת בקרינה תוך ניתוחית
לעיתים כאשר הגידול (גודלו, מיקומו ומאפייניו) מאפשר זאת ניתן לשלב בטיפול הניתוחי קרינה תוך ניתוחית הניתנת באופן חד פעמי למיטת הגידול תוך כדי ניתוח, לאחר מכן נסגר הפצע ונחבש. פעולה זו מוסיפה סדר גודל של כ-40 דקות לזמן הניתוח. לציין שהחולה נמצאת בהרדמה. לרוב פעולה זו תחסוך את הקרינה הניתנת לאחר הניתוח. לעיתים לפי תוצאות הפתולוגיה הסופית תינתן השלמה של קרינה תוך ניתוחית.
ניתוחי השלמה
ניתוחים אלו מבוצעים כאשר הבדיקה הפתולוגית מחייבת זאת. לרוב בשילוב עם יעוץ אונקולוגי.
ניתוח כריתת שד חלקית מורחב בשילוב פלסטיקאי – אונקופלסטיקה
לעיתים כאשר הנגע הממאיר נרחב או ישנם הסתיידות חשודות מפוזרות והשד מאפשר זאת ניתן לבצע הסרה של עד 30% מנפח השד שכולל את הגידול ולבצע הקטנת שד אונקופלסטית. בניתוח כזה מבצע הכירורג ביחד עם הפלסטיקאי את הניתוח. הכירורג מסיר את הרקמה הנדרשת והפלסטיקאי מתקן ומחזיר לשד את צורתו האסטטית. בניתוח כזה מבוצע לרוב גם תיקון של השד הלא נגוע כדי להתאימו לגודל של השד המנותח.
ניתוחי כריתת שד עם או בלי שחזור ושימור האסתטיקה
ניתוח כריתת שד מבוצע במקרים של גידולים נרחבים בשד, שד קטן, חזרה של גידול או מניעתית קיום גורם סיכון גבוהה לחלות בממאירות שד הניתוח יכול להתבצע בדרכים שונות, בין האפשרויות:
- כריתה פשוטה ללא שחזור.
- כריתת שד מלאה עם שחזור השד. (עם שתל או תוך שימוש ברקמה עצמית)
- כריתת שד מלאה המשמרת מעבר לעור גם את הפטמה עם שחזור תוך שימוש ברקמה עצמית.
שימוש בטכנולוגיות חדשניות בטיפול ובניתוח
ככל שניתן ויש בכך צורך משולבים בניתוחי השד טכנולוגיות חדשניות לזיהוי הגידול, שוליים נקיות ובלוטת הזקיף. דוגמת המרגין-פרוב והקליר-סייט לזיהוי שוליים. וקליפים מסומנים לזיהוי הגידול.
סרטן השד בחדשות 2020:
מדי שנה בחודש אוקטובר מציין עולם הרפואה את סרטן השד ומעלה אותו לתודעת האוכלוסייה, לרבות בקרב הנשים. מדובר באחת המחלות השכיחות ביותר בעולם המערבי והיא פוקדת נשים רבות בעולם וגם בישראל. בחודש אוקטובר נהוג לדווח על כל התקדמות שחלה באבחון המחלה, גילויים וטיפולים שהומצאו ולהזכיר עד כמה גילוי מוקדם של המחלה עשוי להציל חיים.
וירוס הקורונה נחשב היום לאחת המחלות המאתגרות, אולם עם זאת, חשוב לזכור שווירוס זה אין לא שום עליונות על מחלה אחרת ועל כן מחלות רבות ממשיכות להפציע במקביל. על כן, גם בחודש אוקטובר 2020, אנו מעלים את המודעות ל – לסרטן השד.
מעל לחמש אלף נשים מאובחנות בישראל מדי שנה בגידול שד חודרני וכאלף נשים מאובחנות בגידול שהוא לא חודרני. גם גברים עלולים לסבול ממחלה זו, ידוע כי שבעים גברים בממוצע הובחנו בשנה הנוכחית. אך החדשות הטובות הן שבעקבות המודעות שמאפשר גילוי מוקדם, הפעילות המחקרית המואצת ושיפור בגישה הטיפולית שבעקבותיה מאידך, המחלה נמצאת במגמת ירידה בתמותה מהמחלה.
ירידה בתחלואה
בשנים האחרונות קיים שיפור משמעותי בתחלואה ממחלת סרטן השד ממאיר. הגורמים שסייעו רבות לירידה בתחלואה הם – הגברת המודעות ובדיקות לגילוי מוקדם, העמקה של התובנות הביולוגיות והגנטיות בכל הנוגע למחלה, התקדמות טכנולוגית ובפרט באמצעי הדימות והתובנה החשובה שמדובר במחלה לא פשוטה שדורשת צוות מומחה כגון: גניקולוגים, אונקולוגים, רופאי דימות שד, רופאי קרינה ועוד.
הגורמים להיווצרות המחלה
הגורמים למחלת הסרטן בכלל וסרטן השד בפרט, נגרמים בשל שינויים או מוטציות למיניהם בחומר הגנטי של התא. שינויים אלו עשויים לעבור בתורשה, כגון מוטציות בגנים BRCA, שאותן אפשר לזהות על ידי בדיקה פשוטה. שינויים גנטיים מורשים יהוו רק כ-10 אחוז מכלל הגידולים שיופיעו בקרב נשים. היתר יופיעו בשל מוטציות נרכשות, שהן תוצר של השפעות הורמונליות, סגנון החיים וכל הסביבה שאנו חיים בה. מבין גורמי הסיכון, צריך לקחת בחשבון את הסיפור המשפחתי לממאירות לרבות במקרים של השד והשחלות.
יש היום מודלים, שבעזרתם אפשר לדעת מה גודל הסיכון הקיים באותה אוכלוסייה שיש לה סיפור משפחתי גדול. לפי דרגת הסיכון המחושבת במודל תשתנה המדיניות והשיטה של הבדיקות שמטרתן גילוי מוקדם.
טיפול ביולוגי וגישות טיפוליות נוספות
התובנות הביולוגיות הקיימות לגבי סרטן השד הצליחו לגרור טיפולים מוקפדים יותר לפי הפרופיל הביולוגי של הגידול (טיפול מותאם אישית). לפני שנים התייחסו לרוב לצורה שהגידול מתפזר בכל תהליך החלטות לגבי אופי הטיפול. היום, לפרופיל הביולוגי של הגידול הפרטני קיימת חשיבות כבירה בכל העיצוב הטיפולי. עוד גישה טיפולית שמיושמת היום בחלק רק מהגידולים, לרבות באלו האגרסיביים והגרורתיים, הינה שימוש במערכת החיסון והעידוד שלה באמצעות תרופות, משמע – לתקוף את הגידול (אימונותרפיה).
גישה זו מותאמת אישית, גרמה לא פעם לצמצום הנזק ולתופעות שונות בשל הטיפול. הדבר נכון לא רק לגבי הטיפול, כי אם גם לגבי הטיפול הכירורגי והקרינה שלו.
במקרים שבהם יש צורך בכריתה, הנטייה תהייה היום לשחזר את השד יחד עם שימור הפטמה והעטרה. לעיתים כתלות באופי והתפשטות הגידול, ישתנה גם סדר הטיפולים והטיפול הראשוני יהיה טיפול האונקולוגי בטרם נפנה לטיפול הכירורגי. באשר לטיפול הקרינתי, הגישה לצמצם את הסבל הנגרם מהטיפול הביאה למזעור של זמן הקרינה ולעיתים בהם אפשר, תלוי בגידול, לעשות טיפול קרינתי תוך ניתוחי.
העתיד מראה שיפור מהותי ביכולת הדיוק בטיפול בליווי של מזעור הנזק הפיזי והנפשי שנגרם למטופלים. עם זאת, גילוי מוקדם הינו קריטי לתוחלת החיים של כל אישה. גשו להיבדק.