ממוגרפיה, אולטרסאונד שד ו-Birads

כל מה שחשוב לדעת על ממוגרפיה, אולטרסאונד שד ו-Birads

סרטן השד הוא אמנם הסרטן הנפוץ והשכיח ביותר בישראל, אך האפשרויות הזמינות לגילוי המוקדם שלו הופכות אותו למחלה שניתן לאבחן בהקדם ואף לטפל בה בקלות רבה יותר לעומת סוגי סרטן אחרים. הגילוי המוקדם של סרטן השד מעלה בצורה ניכרת את סיכויי ההחלמה, והוא מתאפשר בזכות בדיקות סקירה מסוגים שונים, שהמוכרות ביותר בהן הן הממוגרפיה (שהיא "בדיקת סטנדרט הזהב"), ובצדה אולטרסאונד שד. 

מתי, באיזה גיל וכל כמה זמן, מומלץ לבצע את כל אחת מהבדיקות המקדימות לגילוי סרטן שד? כיצד יודעים מה סוג הבדיקה המתאים לך ומה כוללת כל בדיקה? מהו סולם BIRADS וכיצד מפענחים את תוצאות הבדיקה? כל זאת ועוד במדריך הבא על ממוגרפיה, אולטרסאונד שד וסולם BIRADS. 

מהי ממוגרפיה?

ממוגרפיה היא בדיקה לאבחון מוקדם של סרטן השד באמצעות צילום רנטגן של השדיים. הבדיקה אינה פולשנית ורמת קרינת הרנטגן שנפלטת במהלכה היא נמוכה. הבדיקה מספקת תמונה של רקמת השד ומאפשרת לזהות רקמות חריגות, כמו, למשל, רקמה שעברה הסתיידות או רקמה המכילה גושים. 

מתי מומלץ להגיע לבדיקת ממוגרפיה?

ההמלצה הרשמית היא החל מגיל חמישים להגיע לבדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים, כבדיקת סקר שגרתית. לגבי גילאים מוקדמים יותר, בדרך כלל מגיל 40 ומעלה, ישנה התדיינות בספרות לגבי הצורך בבדיקה, ולכן נשים רבות מתחילות בבדיקות הסקר הדו-שנתיות כבר בגיל 40. לנשים בגילאים אלה שנמצאות בסיכון מוגבר, כלומר נשים שהן נשאיות גנטיות או שיש להן במשפחתן הקרובה נשים שחלו בסרטן שד, מומלץ להיבדק אחת לשנה. 

בנוסף לקריטריון הגיל ורמת הסיכון, לכל אשה, בכל גיל, שמתעורר אצלה חשד לגוש בשד, בין אם בבדיקה עצמית או בבדיקת רופא מומחה לסרטן השד, מומלץ לבצע  בדיקת דימות, הכוללת בדיקת ממוגרפיה, וזאת לפי שיקולו של כירורג השד לאחר שביצע בדיקה קלינית.

כיצד מתבצעת בדיקת ממוגרפיה? 

צילום הרנטגן מתבצע כאשר הנבדקת עומדת מול מכונת רנטגן מיוחדת המיועדת לממוגרפיה. הנבדקת צריכה להסיר את הבגדים והתכשיטים מפלג הגוף העליון, ואל השד שלה מוצמדים שני משטחים מקבילים, מלמטה ומלמעלה, הלוחצים את השד ביניהם. זאת, במטרה להגיע לצילום טוב של כל רקמת השד. כל שד מצולם בנפרד, וממספר זוויות, כדי לצמצם ככל הניתן את הסיכוי שנגעים קטנים "יחמקו" ולא ייראו. בזמן הצילום יש לעמוד ללא תנועה ולעצור את הנשימה למספר שניות.

אילו סוגים ושיטות של בדיקת ממוגרפיה ישנם?

נוסף על בדיקת הממוגרפיה השגרתית שתיארנו עכשיו, ישנן כמה שיטות נוספות לביצוע הבדיקה: ממוגרפיה דיגיטלית, טומו-ממוגרפיה (ממוגרפיה תלת ממדית) וממוגרפיה עם חומר ניגוד.

מהי ממוגרפיה דיגיטלית?

ממוגרפיה דיגיטלית היא בדיקה שניתן לקבל באמצעותה תמונה ברזולוציה גבוהה יותר של רקמת השד לעומת ממוגרפיה רגילה, והמשפרת לכן את רמת הדיוק של האבחון. בנוסף, מכיוון שתוצאות הממוגרפיה הדיגיטלית הן אלקטרוניות, ניתן לפענח אותן באמצעות תוכנת מחשב ייעודית, בנוסף לפיענוח הויזואלי של הרדיולוג. לבסוף, רמת הקרינה בממוגרפיה דיגיטלית היא נמוכה עוד יותר אפילו לעומת ממוגרפיה רגילה. 

מהם היתרונות והחסרונות של ממוגרפיה תלת ממדית (טומו-ממוגרפיה)?

ממוגרפיה תלת מימדית היא סריקה של השד בתלת מימד. שיטה זו מתאימה לנשים עם שד צפוף, שכן היא חודרת את כל השכבות השונות של רקמות השד. עם זאת, רמת הקרינה בממוגרפיה תלת ממדית היא גבוהה יותר לעומת ממוגרפיה רגילה. 

מהי ממוגרפיה עם חומר ניגוד? 

מדובר בבדיקה שבמהלכה מוזרק לשד חומר ניגוד המאפשר לזהות כלי דם שונים מהשגרה, והמספקים חומרים חיוניים לתאים הסרטניים. גם בדיקה זו מומלצת בעיקר לנשים עם שד צפוף, שבדיקה רגילה עשויה לפספס אצלן ממצאים ונגעים שונים. היא יכולה לשמש גם תחליף לבדיקת הדמייה מגנטית לנשים שלא יכולות לבצע אותה.

מהו ההבדל בין בדיקת ממוגרפיה לבדיקת תרמוגרפיה?

תרמוגרפיה היא בדיקת שד שאינה כרוכה בפליטת קרינה. זו בדיקה הקולטת את קרינת החום שפולט השד וממפה אזורים חמים יותר, שיכולים להוות סימן לגידול. בדיקה זו נסמכת על העובדה שגידול סרטני פולט יותר חום מאשר הרקמות סביבו, משום שפעילות הגדילה שלו אינטנסיבית יותר. יתרונה הוא כאמור בכך שהיא אינה כרוכה בפליטת קרינה, אך היא מסורבלת לביצוע ונחשבת ליעילה ומדויקת פחות לעומת מממוגרפיה. 

מהן תופעות הלוואי של בדיקת ממוגרפיה? האם אין סכנה מוגברת לסרטן עקב ממוגרפיה?

לבדיקת ממוגרפיה – מכל הסוגים – אין תופעות לוואי. אף מחקר, לאורך השנים הרבות שבדיקות ממוגרפיה נעשות, לא הוכיח שביצוע ממוגרפיה עלול לגרום להשראת גידולים ו/או סרטן שד.

האם בדיקת ממוגרפיה אינה כרוכה כלל בכאב?

הבדיקה אכן עלולה לגרום לאי נוחות ולעיתים גם לכאב, וזאת בזמן שהשד לחוץ בין שני המשטחים שמוצמדים אליו לצורך הצילום. כלומר, הלחץ עשוי לגרום לתחושת כאב ואי נוחות. אך מאחר ומשך הצילום הוא קצר ביותר, הרי שהכאב, אם מופיע, נמשך לא יותר ממספר שניות ומפסיק (ואינו נמשך) מרגע שהמשטחים מפסיקים ללחוץ על השד. 

מהם היתרונות והמגבלות של ממוגרפיה?

כבדיקת סקר שגרתית, הממוגרפיה הוכחה כבדיקה יעילה בהפחתת שיעורי התמותה של נשים מעל גיל 50. בהתחשב בכך שהסיכוי לחלות בסרטן השד עולה החל מגיל זה, הרי שהיתרון המובהק בביצוע בדיקת ממוגרפיה שגרתית הוא ברור ומציל חיים.

בנוסף, בדיקת הממוגרפיה בנויה על כך שהצילום מבחין בשינויים כגון הסתיידות, עיוות ארכיטקטורה וגושים ברקמת השד. לכן, ככל שהשד של הנבדקת הוא בעל תכולה שומנית, הממוגרפיה יעילה יותר, ובשד צפוף היא יעילה פחות ויש להוסיף בדיקה נוספת. 

לבסוף, לבדיקות סקר יש שתי בעיות או מגבלות מובנות ידועות – אבחון יתר ו"פספוסים". 

מהו אבחון יתר בממוגרפיה?

אבחון יתר הוא מצב בו הבדיקה מצביעה על קיומו של גידול סרטני, אך לאמיתו של דבר מדובר בגידולים שאינם ממאירים או שלא יתפתחו לכדי מחלה של ממש. 

מהם פספוסים בממוגרפיה?

"פספוסים" הם מצב הפוך, שבו גידול ממאיר אינו מאותר בבדיקה. בעיה זו נפוצה במיוחד אצל נשים עם שד צפוף (צעירות), משום שהצפיפות הגבוהה יחסית של רקמת השד אינה מאפשרת לצילום הממוגרפיה לחדור את כל רקמות השד ולספק תמונה מלאה שלהן. במקרים כאלה נהוג לשלב אולטרסאונד שד ביחד עם הממוגרפיה. אפשרויות נוספות במקרים של שד צפוף מאוד כוללות גם בדיקת הדמיה מגנטית או ממוגרפיה עם חומר ניגוד.

מהו אולטרסאונד שד?

בדיקת אולטרסאונד שד מבוססת על שימוש בגלי קול ואינה פולטת קרינה משום סוג. זו בדיקה בטוחה מאוד ולא פולשנית, ולכן, לדוגמה, גם משמשת לבדיקת מצב העובר בעודו ברחם. בדיקת אולטרסאונד שד יוצרת תמונה של השדיים, שניתן לבחון באמצעותה את אופיים של גושים בשד, מרגע שאלה התגלו, ובעיקר האם מדובר בציסטה (גוש נוזלי) או בגוש רקמתי. 

כיצד אולטרסאונד שד מסייע בגילוי סרטן שד?

באמצעות תמונת האולטרסאונד ניתן להבחין בצורה ברורה בין גושים המכילים נוזלים (ציסטה), גידולים שפירים מוצקים, גושים שומניים וגידולים סרטניים, ולהעריך את גודלו של כל גוש. עם זאת, באולטרסאונד שד לא ניתן לזהות גושים קטנים מאוד או הסתיידויות של הרקמה.  

באילו מקרים משתמשים באולטרסאונד שד לצורך גילוי סרטן שד?

אולטרסאונד שד היא על פי רוב בדיקה משלימה לממוגרפיה. כלומר, כאשר יש ממצא חשוד בבדיקת ממוגרפיה, מבצעים גם אולטרסאונד, המאפשר זיהוי מדויק יותר של אופי הגושים ואבחנה בין גידולים שפירים לבין גידולים סרטניים. בדיקת האולטרסאונד משמשת גם כהשלמה לבדיקת הממוגרפיה בנשים עם שדיים צפופים, נשים צעירות וכן, ככלי עזר לרופא.

מתי אולטרסאונד שד יסייע/יחליף את בדיקת הממוגרפיה? 

נשים שיש להן שד צפוף יופנו לבדיקת אולטרסאונד, אשר חודרת את הרקמה הצפופה של השד. גם נשים צעירות שמצאו גוש בשד בבדיקה ידנית יופנו קודם כל לאולטרסאונד. בנוסף, אולטרסאונד ישמש לצורך בדיקה של אזור בית השחי שהממוגרפיה אינה מספקת אליו גישה. לבסוף, אולטרסאונד משמש כאמצעי נלווה לפי שיקולו של הרופא המטפל בעיקר בנשים צעירות מאוד, כמו גם ככלי עזר לביופסיות – בדיקות בהן מוחדרת מחט לשד לצורך לקיחת דגימה מגושים חשודים. 

כיצד מבוצע אולטרסאונד שד?   

בדיקת אולטרסאונד מבוצעת על ידי טכנאי ו/או רופא כאשר הנבדקת שוכבת על מיטה ייעודית, ופלג גופה העליון עירום. הרופא מעביר על אזור השד מכשיר המשדר גלי קול והקולט אותם בחזרה (מתמר), כך שהתמונה מופיעה על המסך באופן מידי. ישנם גם מכשירי אולטרסאונד אוטומטיים.

האם אולטרסאונד שד גורם לכאב?

הבדיקה אינה כואבת, אך יכולה לעורר מעט אי נוחות כאשר הרופא לוחץ עם המתמר על אזורים בשד. 

מהן תופעות הלוואי של בדיקת אולטרסאונד שד?

לבדיקת אולטרסאונד אין כל תופעות לוואי.

מהו סולם BIRADS  המשמש לפיענוח תוצאות ממוגרפיה?

סולם BIRADS (Breast Imaging Reporting and Data System) הוא מדד המבטא את הסיכוי שממצא שנמצא בבדיקת ממוגרפיה הוא ממאיר. סולם זה נועד במקור עבור הרדיולוג, שתפקידו לפענח את ממצאי הממוגרפיה. באמצעות הסולם מדרגים את תוצאות הצילום (הממצאים) בין הערכים 0 (אפס) ל-6 בסולם BIRADS  לפי חומרתם.

מה משמעותם של הערכים והציונים השונים בסולם BIRADS?

כל אחד מהציונים בסולם BIRADS מסמל כאמור את רמת הסיכוי לגידול בשד.
0 – משמעותו שאין די נתונים להעריך את מצב השד ולכן נדרש בירור נוסף באמצעים שונים.
1 – משמעותו שלא נמצאו ממצאים בבדיקה. כלומר, לנבדקת אין גידולים בשד. 
2 – משמעותו שיש ממצא שפיר שנמצא בתהליך בירור.
3 – משמעותו שיש ממצא שפיר שדורש בירור ומעקב. 
4 – מעיד על חשד שהממצא הוא ממאיר. ציון זה מחולק בעצמו לכמה דרגות בהתאם לרמת החשד שהממצא עורר. 
5 – מעיד על חשד גבוה לממצא ממאיר, ומצביע על צורך בבדיקת ביופסיה.
6 – ציון זה ניתן רק לאחר ביצוע ביופסיה, ומשמעותו שהממצא ממאיר בוודאות. 

מה כוללות המלצות המעקב המבוססות על קטגוריות BIRADS?

כל ממצא בסולם, מלבד בדיקות שקיבלו את הציון 1, דורש בירור נוסף או טיפול. ערך של 0 (אפס) בסולם  BIRADS  דורש ביצוע של בדיקות סקר נוספות. BIRADS 3 מצביע על צורך בביצוע בדיקת מעקב כל חצי שנה, למשך תקופה של שנתיים; BIRADS 4 ו- BIRADS 5 דורשים הפניה מידית לבדיקת ביופסיה, ו BIRADS 6 מצביע על צורך בטיפולים בגידול הסרטני. 

חשוב לזכור שמעבר לציון הBIRADS, חשובה גם ההערכה הקלינית של כירורג שד הבודק את המטופלת, וכי ההדמיה היא רק אספקט אחד של הבדיקה.

אילו מונחים נוספים משמשים לפיענוח תוצאות ממוגרפיה?

כאשר הרדיולוג מפענח את בדיקת הממוגרפיה, הוא משתמש במספר מונחים נוספים שמתארים את אופי הממצאים (בנוסף על סולם BIRADS): גוש, הסתיידות, א-סימטריה, עיוות ארכיטקטורה ושד פיברוגלנדולרי.

מה המשמעות של המונחים השונים במופיעים בפיענוח תוצאות ממוגרפיה?

גוש (lump) הוא מונח מקצועי המתאר כל מסה א-נורמלית בשד. 

הסתיידות (calcification) היא מונח המתאר הצטברויות לבנות קטנטנות של מלחי סידן בשד. ישנם סוגים שונים של הסתיידות. לעיתים הסתיידויות עדינות בקבוצה עלולות להצביע על שלב מוקדם של סרטן, אך באותה מדה גם על שינויים בשד שאינם ממאירים. 

א-סימטריה (asymmetry) היא מצב שבו מופיעה רקמה צפופה יחסית לאזור שלה בשד. על פי רב, הרקמה הצפופה אינה מעידה על ממצא ממאיר, אך גילוי של א-סימטריה בשד כן מצביע על צורך בבדיקות המשך. 

עיוות ארכיטקטורה מתאר מצב שבו רקמת השדיים עברה שינויים.

 

מהו שד פיברוגלנדולרי/שד צפוף? 

השד מורכב משלושה סוגים עיקריים של רקמות – רקמה שומנית, רקמת חיבור ורקמה בלוטית (הרקמה של בלוטות החלב). שד צפוף הוא מונח המתאר שד שבו אחוז הרקמה הבלוטית ורקמת החיבור (המכונות ביחד "רקמה פיברוגלנדולרית") הוא גבוה יותר מאחוז רקמת השומן. נשים רבות מאופיינות בשד צפוף – כמחצית הנשים מתחת גיל חמישים, וכ-40 אחוז מהנשים מעל לגיל חמישים. 

על מה מצביעים הציונים של סולם BIRADS לגבי רמת הצפיפות של השד? 

ישנו סולם BIRADS  נפרד המדרג את צפיפות השד בערכים שבין 1-4. דרגה 1 משמעותה שד שומני כמעט לגמרי. דרגה 2 מצביעה על כך שהרקמה הפיברוגלנדולרית מהווה כרבע עד חצי מרקמת השד. דרגה 3 משמעותה שהרקמה הפירוגלנדולרית מהווה מעל לחצי ועד 75 אחוז מרקמת השד. ולבסוף, דרגה 4 מצביעה על רקמה פיברוגלנדולרית המהווה מעל ל-75 אחוז מרקמת השד.

באילו רמות שד צפוף עלול להקשות על פענוח תוצאות ממוגרפיה

בדרגות 3 ו-4 בסולם BIRADS צפוי קושי בפיענוח הממצאים בבדיקת ממוגרפיה רגילה ויידרשו בדיקות נוספות. בדרגה 3, קשה להבחין בבדיקת ממוגרפיה בגושים קטנים. בדרגה 4 הרדיולוג עלול לפספס גידולים סרטניים.